אודות איתמר רז

נולדתי בירושלים הנצורה במלחמת השחרור בזמן ההפוגה, בן לרינה ואבי רז, נין לאליעזר בן יהודה , מחייה השפה העברית.
נולדתי עם חך ושפה שסועה וברור היה שלא אשרוד יותר משבוע שבועיים.
באותה תקופה הגיע לישראל דר' ג'ק פן שהיה מחלוצי הניתוח הפלסטי בעולם והתנדב לטפל בחיילים שסבלו מכוויות ופגיעות שונות. הוא טיפל גם במשה דיין בניסיון לתקן את ארובת עינו שנפגעה כשנה לפני כן. מנהיגי היישוב נחלצו לעזור לרך הנולד ודאגו לפנותי במשוריין יחד עם אימי לבית חולים בחיפה שם התמקם דר' ג'ק פן.
דר' פן, שראה אותי יממה לאחר מכן הבטיח לאמי שלמרות המום הקשה ממנו סבלתי אחיה ובעתיד לא ניתן יהיה לדעת שנולדתי עם מום זה.
דר' פן הבטיח שימשיך וינתח אותי לכל אורך ילדותי ובגרותי עד שכולם יכריזו שאני יפה מדי
אני זוכר את ג'ק פן החל מהניתוח השלישי אותו עברתי בגיל 3 .
הדבר הזכור לי יותר מכל זו התלות ההערצה והאמון שנוצרו כהרף עין. הוא היה לי יותר מאבא רך אוהב עדין ומקרין  סמכות וביטחון. לא חששתי ולא נרתעתי ממחטים הרדמה או ניתוח.. בטחתי בו לחלוטין.
​
כשהייתי בן 4 הושבתו גני הילדים. אבי הגיש בגץ נגד המדינה בשם נינו הבכור של אליער בן יהודה. הוא זכה וגני הילדים נפתחו. תשע שנים אחר כך רואיינתי לעיתון "במחנה"  הילד שבשמו נפתחו גני הילדים עורר סקרנות מאוחרת בעיתון בראיון נשאלתי מה ארצה לעשות כשאגדל , השבתי ללא היסוס להיות רופא בדמותו של דר פן .
תחושת העוצמה, הביטחון והחוזק שהקנה לי ג'ק פן בהתנהגותו והערצתי אליו הראו לי את כוחו ועוצמתו האפשרית של רופא, עוצמה שקיימת ועוברת ממני לחולה בשלבים שונים של מחלתו.
​
היותי נינו הבכור של אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית עיצבה אותי לא מעט .
מורשתו ומורשת בנו איתמר בן אבי  הילד העברי הראשון ליוו אותי מיום הולדתי .
מנהיגות נחישות חריצות היו חלק ממורשת בן יהודה ומורשתו של אבי אבי רז.
                                        
אני נשוי ללירז ואב לגדי, אודי, ליעד, אלה ורחל בת אבי וסב לתשעה נכדים.
בצבא, שירתי בגולני כמפקד פלוגה. בתום 3 שנות שירות, בשנת 1973, התקבלתי ללימודי רוקחות בשנת 1970 ובשנת 1973 לרפואה.